אני עומדת לעצבן לא מעט אנשים במערכת.

כי מה שאני הולכת לספר לכם עכשיו לא מכניס להם כסף.

אבל זה כבר לא מעניין אותי.

אחרי שראיתי את אבא שלי נרדם בבכי ארבע שנים ברציפות...
אחרי ששפכנו  ₪50,000 על טיפולים שלא עשו כלום...
אחרי שהרופא אמר לנו שהוא בדרך לקטיעה, ושהוא כבר פחד ללכת יחף בבית...

גיליתי משהו ששינה הכול.

ואם אתם קוראים את זה עכשיו עם כפות רגליים רדומות, או ישנים עם הרגליים על כרית כי רק ככה זה קצת עוזר...

5 הדקות הבאות יכולות להיות הכי חשובות שלכם השנה.

קוראים לי מיכל שני.
אני מומחית להקלה על כאב ופיזיותרפיסטית כבר 20 שנה.
טיפלתי בכולם, מספורטאים ועד סבתות בנות 90.

ואני עומדת לחשוף משהו שהרבה אנשים בישראל עם כאבי רגליים לא שומעים מספיק:
 למה ההקלה שהם מרגישים נעלמת שוב ושוב בסוף היום.

אבל קודם, תנו לי לספר לכם על הערב שבו הבנתי את זה בעצמי...״

השעה הייתה 2:47 בלילה.

הטלפון צלצל. זה היה אבא שלי. והוא צרח.

לא דיבר, צרח. מהצרחות האלה שמרגישים בבטן.

הוא היה על הרצפה, מדמם.

בחושך הוא דרך על שבר זכוכית ממסגרת שנפלה. אבל מה שהיה הרבה יותר גרוע: הוא בכלל לא הרגיש את זה.

הנוירופתיה לקחה לו את התחושה לגמרי.

הוא עמד שם והסתכל על הדם מתחת לרגליים שלו, והבין שהוא לא מרגיש כאב. לא מרגיש סכנה. לא יכול לשמור על עצמו.

"לא הרגשתי," הוא לחש, וכל הגוף שלו רעד. "דרכתי על זה ולא הרגשתי כלום."

באותו לילה הרופא אמר לנו משפט שפירק אותי: "הנוירופתיה של אבא שלך הגיעה לשלב מסוכן. בלי טיפול מיידי, יש סיכון רציני לנפילות, לזיהומים, ואולי... לקטיעה."

אני פיזיותרפיסטית. עזרתי לאלפי מטופלים. אבל לאבא שלי לא הצלחתי לעזור.

ניסיתי כל מה שלמדתי: תרגילים, טיפולים ידניים, מכשירים, התייעצויות עם הרופאים הכי טובים שהכרתי. הכול.

שום דבר לא החזיק יותר מכמה שעות.

וגם "המומחים" לא עזרו יותר:

• הנוירולוג? כדור אחרי כדור. כל אחד השמין אותו והפך אותו לזומבי. ההקלה החזיקה בערך כל עוד היה אפשר לסבול את תופעות הלוואי.
• המנתח? הציע ניתוח יקר, עם סיכוי לא קטן שלא יעבוד, ועם סיכון לנזק עצבי קבוע.

באותו לילה משהו בי נשבר.

לא התכוונתי לראות את האיש שגידל אותי הופך לעוד מספר בסטטיסטיקה.

שלושת החודשים הבאים היו מטורפים.

קראתי כל מחקר שמצאתי. דיברתי עם חוקרים. ישבתי לילות שלמים מול מאמרים רפואיים.

ובקליניקה, כל יום, התחלתי לשים לב לדבר אחד שחזר אצל כל המטופלים שלי עם נוירופתיה: השוקיים שלהם כמעט לא עבדו.

ומה שמצאתי גרם לי לרצות לצעוק.

כי רוב הטיפולים בנוירופתיה מתמקדים בהשתקת התסמינים, ולא בשאלה למה העצבים בכלל נפגעים.

"תלמדו לחיות עם זה." "ננהל את הכאב." "זה הגיל."

בגלל זה שום דבר שניסיתי לא עבד.

והסיבה? כל כך פשוטה, שכעסתי על עצמי שלא ראיתי אותה כל השנים האלה.

העצבים שלכם פשוט רעבים.

תדמיינו שמערכת הדם שלכם היא כביש מהיר, והלב הוא הצומת המרכזי.

המכוניות על הכביש הן תאי הדם. הן יוצאות מהלב ומגיעות לכל חלקי הגוף, כשהן נושאות מטען יקר: חמצן וחומרי הזנה שהתאים שלנו זקוקים להם כדי לתפקד. אבל גם הדרך חזרה ללב חשובה.

הלב מזרים דם אל הרגליים בכל פעימה. כדי לחזור מהרגליים אל הלב, הדם צריך לעלות נגד כוח הכבידה. כאן שרירי השוקיים נכנסים לפעולה: בכל פעם שהם מתכווצים, הם עוזרים לדחוף את הדם כלפי מעלה.

השוקיים שלכם הן בעצם "הלב השני" של הגוף.
כשאנחנו צעירים, שרירי השוק חזקים. בכל צעד הם מתכווצים ודוחפים את הדם חזרה למעלה, אל הלב, בלי הפסקה.

ככה הדם זורם כל הזמן, והרגליים מקבלות כל הזמן חמצן טרי.

הכביש פתוח. אין פקקים. הדם נוסע חופשי, למטה ובחזרה למעלה.

אבל תראו מה קורה אחרי גיל 40...

שרירי השוק נחלשים. הם כבר לא מתכווצים כמו פעם, ולא דוחפים את הדם למעלה כמו שצריך.

ואז הכביש מתחיל להתקלקל.

בדרך חזרה ללב נפתחים בורות. נוצרות חסימות. "מכוניות הדם" לא מצליחות לעלות חזרה למעלה.

הן נתקעות. מצטופפות. נוצר פקק.

כמו איילון בשמונה בבוקר, רק בתוך הרגליים שלכם.

הדם מתחיל להצטבר ולעמוד בכפות הרגליים. הוא תקוע בפקק, ולא מצליח לחזור למעלה.

ובזמן שהדם עומד שם למטה, העצבים ברגליים כבר לא מקבלים משלוחים חדשים של חמצן ומזון.

משאיות האספקה פשוט לא מצליחות לעבור.

והעצבים מתחילים לרעוב. תרתי משמע, הם נחנקים מחוסר חמצן.

והרעב הזה הוא בדיוק מה שגורם לשריפה, לעקצוצים ולנימול.

התחושה פשוט נכבית, כי העצבים נחנקים.

הם תקועים באזור שאף משלוח לא מגיע אליו. אין אספקה חדשה שנכנסת, ואין דרך להוציא את הפסולת החוצה.

והעולם הרפואי יודע את זה.

ב-2015 חוקרים בדקו מה קורה כשמפעילים מבחוץ את השוקיים של אנשים עם נוירופתיה, בעזרת לחץ אוויר שנלחץ ומשתחרר בקצב, בדיוק כמו שהשריר עושה כשהולכים.

אחרי 10 טיפולים בלבד, הנוירופתיה שלהם ירדה באופן מובהק, ושיווי המשקל שלהם השתפר.

כלומר, כשמחזירים את "הלב השני" לעבודה, הרגליים מתחילות להרגיש שוב.

אבל הנה העניין...

אף אחד לא הציע את זה לאבא שלי.

למה?

כי הפתרון פשוט מדי: להפעיל את השוק כמה דקות ביום.

זה לא כדור שקונים כל חודש מחדש. זה לא סדרת טיפולים. זה לא ניתוח.

אי אפשר לרשום פטנט על "להפעיל את השוק".

ואי אפשר לבנות קליניקה שלמה על ללמד אנשים להפעיל את "הלב השני" שלהם.

Salek S, Bahrpeyma F, Mohajeri-Tehrani MR. Int J Diabetes Dev Ctries. 2015;35(3):439–448.

זוכרים את אבא שלי, על הרצפה, מדמם, באותו לילה ב-2:47?

שלושה שבועות אחרי שהבנתי את זה, הוא הלך בלי כאבים. בפעם הראשונה אחרי שנים.

זה שינה לו את החיים.

15 דקות ביום, של משהו כל כך פשוט, שממש מביך אותי שלקח לי 20 שנים להבין אותו.

כדי להקל על נוירופתיה, צריך לעשות שלושה דברים בבת אחת:

1. להפעיל את הלב השני: לגרום לשוקיים לשאוב את הדם חזרה מכפות הרגליים

2. לחדש את זרימת הדם: להציף את העצבים הרעבים בחמצן ובמזון

3. להעיר את העצבים: לגרות את העצבים שנרדמו, כדי שיחזרו להרגיש

אם מפספסים אפילו אחד מהשלושה, מבזבזים את הזמן.

בגלל זה הגימיקים לא עובדים. (הם לא מעירים את העצבים.)

צריך את שלושתם. באותו זמן. בסדר הנכון.

שיטה משולשת.

וזה בדיוק מה שהצלחתי לפתח.

אחרי שאבא שלי חזר ללכת, השמועה רצה מהר.

השכן שלי, ציון, עובד בניין, מטר תשעים, קשוח כמו סלע, דפק לי בדלת ב-10 בלילה.

"מה שעשית לאבא שלך... אני צריך את זה. עכשיו."

האיש הזה לא ישן לילה שלם כבר שלוש שנים.

הנוירופתיה גרמה לו לבלוע כדורים נגד כאבים כמו סוכריות, רק כדי להצליח ללכת.

15 דקות על אב הטיפוס שלי, והיו לו דמעות בעיניים.

לא מכאב. מהקלה.

"זה כאילו מישהו העיר לי את הרגליים," הוא אמר.

תוך יומיים עמד לי תור של אנשים ליד הדלת.

מורים שכבר לא יכלו לעמוד מול הכיתה... פנסיונרים שרצו לטייל בלי פחד... חולי סוכרת שכבר דיברו איתם על קטיעה...

אחד אחרי השני. הם. הרגישו. שיפור.

לא "למדו לחיות עם זה". לא "ניהלו את הכאב".

באמת הרגישו טוב יותר.

ואז התחילו הבעיות.

בהתחלה, אלה היו "אזהרות ידידותיות".

נוירולוג שאני מכירה שנים לקח אותי הצידה בכנס:

"תיזהרי עם זה. אנשים צריכים טיפול רפואי אמיתי, לא מכשיר ביתי. את מסתבכת."

ואז הגיעו המכתבים מעורכי דין.

"גורמים מקצועיים מודאגים" טענו שאני חורגת מהסמכות שלי כפיזיותרפיסטית.

והקש ששבר את גב הגמל?

הספק הכי גדול שלי, חברה שעבדתי איתה 10 שנים, פתאום הפסיקה לספק לי ציוד.

"מצטערים, החלטה של ההנהלה. זה לא אישי."

הבנתי שאני מפריעה למישהו.

כי יצרתי משהו שיכול לשנות את הדרך שבה אנשים מטפלים ברגליים שלהם.

מכשיר ש:

• מטפל בסיבה, ולא רק בתסמינים
• עובד ב-15 דקות ביום, בלי תורים בלי סוף
• מאפשר לטפל ברגליים בבית, ולא בקליניקה יקרה

אבל מה שהם לא ציפו לו...

כבר התחלתי לעבוד עם צוות מהנדסים שהאמין בזה בדיוק כמוני.

ביחד הפכנו את אב הטיפוס מהבית שלי למשהו הרבה יותר טוב.

קוראים לו LegCare, מכשיר העיסוי בשיטה המשולשת.

והוא המכשיר היחיד בעולם שנותן את כל שלושת הדברים שצריך להקלה ארוכת טווח בנוירופתיה:

✔ לחץ הדרגתי של 360 מעלות, שמפעיל את "הלב השני" שלכם

✔ חום טיפולי, שמחדש את זרימת הדם לכפות הרגליים הרעבות

✔ רטט מדויק, שמעיר מחדש את העצבים שנרדמו

שלושתם. מסונכרנים. אוטומטיים.

פשוט עוטפים את השוקיים, לוחצים על כפתור אחד, ונותנים ל-20 שנות מחקר לעשות את העבודה.

בלי תורים. בלי השתתפות עצמית. בלי שטויות.

רק מה שהשוקיים שלכם צועקות שהן צריכות כבר שנים:

הפעלה. זרימה. תחושה.

כשאתם שמים את LegCare, זה מה שקורה:

דקות 0–5: מעירים את השוק

המכשיר לוחץ על השוק מכל הצדדים, בהדרגה, כמו שהשריר מתכווץ לבד. השוקיים נלחצות ומשתחררות בקצב, בדיוק כמו כשהולכים. זה מפעיל את "הלב השני" שלכם, והוא מתחיל לשאוב את הדם מיד.

הדם שהיה תקוע למטה מפסיק לעמוד ומתחיל לזוז שוב. ובפעם הראשונה אחרי שנים, דם מלא בחמצן ובמזון מגיע לכפות הרגליים, שחיכו לו כל כך הרבה זמן.

רוב האנשים מרגישים חום שמתפשט לאורך הרגליים כבר ב-30 השניות הראשונות. זו זרימת הדם שהייתה "מתה" 10 שנים, שסוף סוף מתעוררת.

דקות 5–10: מחזירים את זרימת הדם

חום טיפולי של 48 מעלות נכנס עמוק לתוך השוק, פותח את כלי הדם עוד יותר, ומגביר את כמות החמצן שמגיעה לרגליים. העצבים הרעבים מקבלים סוף סוף את המזון שהם כל כך היו צריכים.

תחשבו על זה כמו החייאה לכפות הרגליים. מחזירים לחיים אזור רעב, כי מחזירים לו את זרימת הדם שהייתה חסרה לו.

דקות 10–15: מעירים את העצבים

רטט מדויק, 45 פעמים בשנייה, עובר לאורך השוקיים, מעורר את כל מסלול הדם, ומעיר את העצבים שנרדמו כי לא קיבלו מספיק חמצן. וכשהחמצן והמזון מגיעים, העצבים חוזרים לעבוד והתחושה חוזרת.

זה השלב שכולם מפספסים. ובגלל זה הכאב אצלם תמיד חוזר.

ואחרי 15 דקות?

אתם קמים ומרגישים כאילו מישהו נתן לכם רגליים חדשות.

לא "יותר טוב לכמה שעות" כמו אחרי עיסוי. לא "מורדם".

באמת. מרגישים את זה.

ב־18 החודשים האחרונים, יותר מ־7,000 אנשים השתמשו ב־LegCare.

והתוצאות?

91% מדווחים שתחושה ברגליים חזרה באופן משמעותי או מלא בתוך 7 ימים.

74% נמנעו מהליכים פולשניים.

אבל הנתון האהוב עליי?

כמעט אף אחד לא ביקש החזר כספי כי ״המכשיר לא עבד״.

הנה מה שמשתמשים מספרים:

גליה ס. מתל אביב: ״הפודיאטר שלי ממש שאל אותי מה עשיתי. כשהראיתי לו את LegCare, הוא הזמין אחד לאשתו. אז הבנתי שזה משהו אחר.״

יורם ש. מנס ציונה : ״אני עובד בגגות. כשכפות הרגליים שלי כואבות, אני לא יכול לעבוד, ואם אני לא עובד, אני לא מקבל כסף. הדבר הזה הציל לי את הקריירה. נקודה. שווה פי עשרה ממה ששילמתי עליו.״

יפה נ׳, באר שבע: ״אני בת 71, ובסוף היום הרגליים שלי היו כואבות וכבדות. מאז שהתחלתי להשתמש ב־LegCare, אני נהנית מכמה דקות של עיסוי בערב. זה הפך לחלק מהשגרה שלי, ולאחרונה חזרתי גם לצאת להליכות קצרות.״

תנו לי להראות לכם כמה באמת עולה לטפל בנוירופתיה בישראל:

מסלול הנוירולוג:

• ביקור אצל נוירולוג פרטי: 600 עד 1,500 ₪
• ביקורי מעקב, כמה פעמים בשנה: עוד אלפי שקלים
• תרופות להרגעת הכאב, כל חודש מחדש

בסך הכול: אלפי שקלים בשנה. ועוד נסיעות, ימי עבודה שהולכים, והלחץ של תור אחרי תור.

מסלול הטיפולים:

• פיזיותרפיה פרטית: 300 עד 450 ₪ לטיפול
• סדרה של 10 טיפולים: 3,000 עד 4,500 ₪
• ומרפאות כאב: בדיקות, זריקות, וטיפולים שההשפעה שלהם נגמרת אחרי כמה חודשים

בסך הכול: אלפי שקלים על הקלה זמנית.

מסלול הניתוח:

• ניתוח פרטי: עשרות אלפי שקלים
• שבועות של החלמה, ומי שעצמאי לא מרוויח בזמן הזה
• ואין שום הבטחה שזה יעבוד

בסך הכול: הרבה כסף, והימור על הרגליים שלכם.

ובקופת החולים?

תורים של חודשים. 5 דקות אצל הרופא. ועוד מרשם.

והכי מתסכל?

כל הדרכים האלה מחזירות אתכם שוב ושוב.

עוד תור. עוד כדור. עוד טיפול. ועוד הקלה שנגמרת.

מכשיר כמו LegCare היה יכול לעלות אלפי שקלים.

זה המחיר של מכשירים מקצועיים לזרימת דם.

אבל לא פיתחתי אותו כדי להתעשר.

פיתחתי אותו בגלל שיחת הטלפון ההיא, ב-2:47 בלילה. בגלל אבא שלי, על הרצפה, מדמם.

בגלל השכן שלי, שבלע כדורים נגד כאבים כמו סוכריות, רק כדי להצליח ללכת.

בגלל כל האנשים שעמדו בתור ליד הדלת שלי

אז הנה העסקה:

המחיר הרגיל של LegCare הוא 558 ₪.

זה פחות מביקור אחד אצל נוירולוג פרטי. ופחות מסדרת טיפולי פיזיותרפיה.

אבל זה לא מה שתשלמו היום.

זוכרים את המכתבים מעורכי הדין שסיפרתי עליהם?

האזהרות? הספק שפתאום הפסיק לעבוד איתי?

אז התשובה שלי היא לא להילחם בהם.

התשובה שלי היא לתת לאנשים לנסות בעצמם.

אני מוציאה 500 יחידות של LegCare ב-50% הנחה.

זה נכון.

רק 279 ₪. במקום 558 ₪.

פחות מביקור אחד אצל נוירולוג פרטי.

פחות ממרשם של חודש.

פחות מהכרית האורתופדית שאוספת אבק בארון.

בשביל מכשיר שעושה בבת אחת את שלושת הדברים שהרגליים שלכם צריכות: הפעלה, זרימה ותחושה.

למה אני עושה את זה?

כי כל אדם שחוזר להרגיש את הרגליים שלו הוא עוד תשובה לכל מי שאמר שזה לא יעבוד.

כי אני רוצה שעוד 500 אנשים ישלחו לי את סיפורי ההצלחה שלהם.

וכי אני זוכרת את אבא שלי על הרצפה, ואני לא רוצה שעוד מישהו יחכה כמו שהוא חיכה.

ולא, זה לא תרגיל שיווקי.

פשוט הוצאתי רק 500 יחידות במחיר הזה. כשהן נגמרות, הן נגמרות.

אחרי זה המחיר חוזר ל-558 ₪.

עדיין מחיר טוב. אבל לא 279 ₪.

ועוד משהו חשוב:

LegCare נמכר רק באתר הרשמי של אורטולייף.

אם תראו מכשירים שנראים דומה באתרים אחרים, הם לא LegCare. אין להם את השיטה המשולשת, אין להם אחריות של 90 יום, ואין להם שירות בעברית.

אם אתם קוראים את זה עכשיו, עוד נשארו יחידות.

אבל אני לא יכולה להבטיח שהן יחזיקו עד מחר.

וזה העניין...

כל יום שמחכים הוא עוד יום של:

• עוד לילה בלי שינה
• עוד כדור נגד כאבים
• עוד בוקר עם רגליים רדומות
• עוד דבר שאתם מוותרים עליו כי קשה לעמוד

והפתרון נמצא כאן, במחיר של ארוחה אחת במסעדה. 

⚠️ המבצע מוגבל ל-500 יחידות בלבד ⚠️

אחרי זה המחיר חוזר ל-558 ₪.

האחריות האישית שלי: 60 יום

תקשיבו, אני מבינה.

כבר נכוויתם בעבר.

הוצאתם כסף על "פתרונות קסם" שנגמרו באבק במגירה.

אז הנה ההבטחה שלי:

נסו את LegCare במשך 60 יום.

השתמשו בו כל יום. פעמיים ביום, אם בא לכם.

תרגישו את זרימת הדם חוזרת... את התחושה חוזרת... את הכאב נחלש...

ואם לא תקומו בוקר אחד ותגידו לעצמכם "וואו, אני שוב מרגיש את הרגליים שלי"...

אני אחזיר לכם את כל הכסף. עד השקל האחרון.

בלי טפסים. בלי זיכויים. בלי שאלות.

פשוט שולחים הודעה בוואטסאפ ל-053-799-3797, או מייל ל-support@ortholife.co.il, ואומרים: "זה לא עבד לי."

ואנחנו דואגים לכל השאר.

למה אני כל כך בטוחה?

כי ראיתי את זה עובד. על אבא שלי. על השכן שלי. ועל כל מי שעמד בתור ליד הדלת שלי.

ברגע זה אתם עומדים בצומת.

דרך 1: להמשיך כמו עכשיו

להמשיך עם הכדורים, כל חודש מחדש. להמשיך לישון עם הרגליים על כרית כי רק ככה קצת פחות כואב. להמשיך לוותר על דברים שאתם אוהבים, כי לעמוד זה כואב.

להמשיך לחזור לעוד תור, ועוד בדיקה, ועוד מרשם.

דרך 2: לנסות משהו שבאמת עובד

להוציא פחות ממה שעולה ארוחה במסעדה. לנסות את LegCare 60 יום, בלי סיכון. לטפל בזרימת הדם, ולא רק להשתיק את הכאב. ולקום מחר בבוקר עם תקווה, במקום עם פחד.

לחזור לטייל. לשחק עם הנכדים. ללכת יחף על החוף, כמו אבא שלי.

בעיניי, ההחלטה די ברורה.

לוחצים על הכפתור הגדול למטה: "אני רוצה 50% הנחה"

• בוחרים חבילה. טיפ: קחו שניים. אחד ליד המיטה ואחד ליד הספה, או אחד מתנה למישהו שאתם אוהבים וסובל מאותו דבר. ככה גם חוסכים יותר.
• ממלאים פרטי משלוח. משלוח חינם עד הבית, לכל הארץ.
• מחכים 7-14 ימי עסקים עד שה-LegCare מגיע אליכם.
• משתמשים בו 15 דקות ביום שהוא מגיע.
• שולחים לנו וואטסאפ כשאתם מרגישים את ההבדל. ברצינות, אנחנו אוהבים לקבל את ההודעות האלה: 053-799-3797

אבל מה שלא תעשו, אל תסגרו את הדף ותגידו "אזמין אחר כך".

"אחר כך" לא קיים כשכואב.

"אחר כך" זה עוד לילה בלי שינה.

"אחר כך" זה עוד אירוע משפחתי שמפספסים.

"אחר כך" זה 500 היחידות שנגמרו, והמחיר שחזר ל-558 ₪.

הרגליים שלכם חיכו מספיק.

לחצו למטה, ובואו נשים לזה סוף.

נ.ב. בדיוק קיבלתי הודעה מאבא שלי. הוא בחוף הים, הולך יחף על החול. יחף. האיש שלא הרגיש את הרגליים שלו מזיז עכשיו את האצבעות במים. זה יכול להיות אתם בעוד כמה שבועות. אבל רק אם תתחילו עכשיו.

נ.ב. 2. אתם לא לוקחים שום סיכון. יש לכם 60 יום לנסות את LegCare בבית, ואם זה לא עובד לכם, מקבלים את כל הכסף בחזרה. ויש לנו שירות בעברית, עם אנשים אמיתיים
 בוואטסאפ: 053-799-3797.

נ.ב. 3. ברצינות, יש רק 500 יחידות במחיר הזה. כשהן נגמרות, ההנחה נגמרת והמחיר חוזר ל-558 ₪. אל תגידו שלא הזהרתי.